ספר בראשית

על משמעות הקשר שבין "אֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ", ובין הנאמר לקין "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ"

הבדל בין העורב ליונה? עיון בשילוח הראשון והשלישי של היונה מראה שהמקרא מדגיש שאין הבדל! עיון מחדש במסר של הכתוב

הקשת בענן. ענן קשור לגשם? לא במקרא! 'ענן' הוא במשפחת החושך והערפל. אם כך, מהי הברית, שהקשת היא האות שלה?

שני מסעות עשה אברהם, אחרי הגיעו לכנען. דרומה - וצפונה. את מה מתאר הכתוב, בסיום המסעות, כ'עמק השווה'?

אם נציב אוהל מול בית - איזה מהם עדיף? את התשובה יש לחפש דווקא בפתח שלהם. ומה הקשר אל 'לפתח חטאת רובץ'?

לריצה יש ערכיות? מסתבר שכן. מה בא המקרא ללמד אותנו, באמצעות תיאורי הריצות של גיבורי הסיפורים?

'ויתרוצצו הבנים בקירבה' אינו ביטוי מנותק. ברגע שרואים את הקשר ל'ריצה' שבסיפורי האבות - מבינים אחרת את מעשי רבקה

שתי מצבות מנוגדות מצאנו: אבני המקום שהופכות למצבה, בבית אל; והמצבה של הברית עם לבן, שמוסיפים לה גל אבנים

'במקלי עברתי את הירדן – ועתה תודות למקל אני בעל רכוש'. כך אמור להיות כתוב, בסיפור רגיל. מהו המסר בהשמטת המקל?

מסע יעקב משורטט כתהליך. איך? באמצעות 'מקלו של יעקב'. התוצאה: יעקב מתעמת, עם לבן, ודורש במפגיע ברכה מהמלאך

שני הבורות בחיי יוסף: אל האחד נזרק ומן השני הועלה - גבוה. נרד בעקבותיו, ואולי נקלוט את גודל העלייה, אל מימוש החלום

האם המקרא מבחין בין 'מטה' ובין 'מקל'? האם הם מקפלים בחובם מגמות שונות? האם 'שני המחנות' של יעקב משקפים ירידה?