אודות
מה שתפגשו בחלק זה של האתר, החלק העוסק באיפיונים השונים של דרך הסמל - הוא בכיוון עיוני, רעיוני, אפילו הגיגי.
בדפים האחרים תמצאו את יישומם של רעיונות והגיגים אלו, אך כאן חשוב להדגיש דבר נוסף: כל הנאמר, ככל שיישמע מופשט ושכלתני - הריהו מעוגן בהבנות שהובנו תוך כדי העיסוק ב'דרך הסמל', כלומר, 'תוך כדי תנועה'.
יתכן כי הרצוי הוא - לתאר את פרטי התהליך של היווצרות התובנות. אכן רצוי. אלא שהמצוי היה הופך למסורבל מידי, ויותר מכך - לחד-מימדי מידי. שהרי יתכן כי אצל מישהו אחר היה מתרחש תהליך שונה שמביא לתובנות אחרות. כך שהסבר מדויק היה פועל במגמה הפוכה למהות העיסוק בסמלים, שהוא: לפתוח חלון, צוהר, ולאפשר מבט חדש. כדי שכל אחד יראה כהבנתו, כיכולתו, בהתאם לנטיית ליבו.
אולי כדאי להוסיף, בקווים כלליים, את קווי המיתאר של התהליך האישי שלי. (אין צורך להיבהל...)
המפגש שלי עם מיתוסים אינדיאניים מדרום אמריקה, באמצעות פרופ' נחום מגד, הביא להבנה בסיסית: אותם רעיונות נמצאים בתרבויות שונות, בצורה שונה. השפה השונה, המוזרה לרוב, פתחה אצלי פתח לשים לב למוזרויות, הקיימות גם בתוך תרבותי שלי, ביהדות. כלומר, ליסודות הסיפוריים, המיתיים. ולכן, כשהוצע לי, ע"י פרופ' משה אידל, לכתוב את עבודת המוסמך שלי על 'התנינים הגדולים' שבסיפור הבריאה - נכנסתי ראשי ורובי לנושא. נחשף בפני עולם ומלואו, של תמונת עולם כוללת, שהתגלתה לעיני רוחי שלב אחר שלב, בדרך מרתקת. את הדרך ואת התמונה אני מביא באתר זה, כתוצאה של 'התבשלות' בנושא במשך כשני עשורים.
אביא כאן רק את התמצית.
במעשה הבריאה, הפועל 'ברא' מופיע ביחס לשלוש ישויות בלבד: שמים וארץ, האדם, והתנינים הגדולים.
המדרש מסביר "שהן בריות גדולות וחשובות". לאורך המקרא משאירים התנינים אחריהם שובל של סוד ופלא, ומשרטטים בעקבותיהם מעגלים מקיפי-כל של זמן ומרחב, של זוגות ניגודים, של מחזוריות, התחדשות וכליון.
אני לומד את הענין כך: השמים והארץ הם ה'תפאורה' המציאותית, שבתוכה הוצב האדם. האדם אמור למצוא את דרכו בעולם: לטפס מהארץ לשמים.
התנינים הגדולים, שהמדרש מגדירם כזוגות של בהמות ולויתן, הם המהווים אב-טיפוס לדרך הסמל: הסמל מושך את האדם אחריו, מצביע על הכיוון, ומניע את האדם לעלות בסולם. (תובנה זו היא הבסיס לאיור של כריכת הספר "סמלים בתנ"ך").
הבסיס לפיתוח התובנות של 'דרך הסמל' נטוע בעבודת מוסמך שנכתבה ב-1992 באוניברסיטה העברית. ניתן לעיין בעותק דיגיטלי של העבודה, באמצעות אתר הספריה הלאומית, תחת הכותר:"התנינים, בהמות ולויתן. עיון בסמליותם במדרש".