ספר  דברים

בפתח סיכום מסע היציאה ממצרים משה מספר על שתי הצעות, שלו ושל העם, בחורב ובקדש ברנע. מה נוכל ללמוד מכך?

מהם הקווים המאפיינים של דרך הניגודים? העיון בפרשת דברים מדגים את עצם ההצבה של 'זוג של ניגודים'. כיצד, ולשם מה? הכתוב יוצר פלטפורמה, הקוראת לעיון פורה ועכשווי

וידעת - והשבות. שני מצבי תודעה, שמסך בלתי נראה מפריד ביניהם. המקרא מאתגר לאפשרות של חצייה כזו

זוגות של ניגודים אינם אמצעי ספרותי בלבד. במקרא הם אמצעי, שאינו משקף סימטריה. המקרא מציב את הניגודים, באופן מובנה ושיטתי - להנעת תהליך של מהות

מדוע שני לוחות? המקרא מדגיש באופן עקבי כי הלוחות הם שניים. אין זאת, כי אם השניים הוא הבסיס לרוח האנוש, להתפתחותו, והאתגר המובנה לשילוב

לוחות הברית הם שניים. מתברר כי 'זוגות של ניגודים' מהווים אבן בסיס בהצבת המקרא את מסריו. ניגודים לא באים להפריד, אלא להביא לתהליך של שילוב בונה

הציווי 'לאבד את האשרות והפסילים' מתמקד באופי עבודת האלילים,'תחת כל עץ רענן'. ההדגשה המקראית, לעומת זאת, היא על המיקוד של העבודה הרוחנית - במקום אחד

לנושא הכיוון והיעד: 'כי המצווה הזאת' - בלשון יחיד. לצוות - להצביע על כיוון. ריבוי ופירוט - והיעד האחד הם שתי מגמות משלימות: מעגלים מתרחבים - החוזרים אל המקור, ומעשירים אותו

בחירת השופטים 'לשבטיך' היא חידוש, התפתחות בתהליך היציאה מעבדות לחירות. בהצעת יתרו אין התיחסות לזיקה השבטית. היא מופיעה רק בסיכומי משה בספר דברים

אין לדעת 'מה היה באמת'. גישת 'דרך הניגודים' מתמקדת באופן בו הכתוב מציב את האירועים, ובעיקר בהבדלים שבין התיאורים. באמצעות העיון ניתן להגיע לתובנות לגבי הנושא, והתהליך שנחשף.

ההנחייה בדבר כלי גבר על אשה ובגדי אשה על גבר - קוראת להבחנה והבדלה, שהם הבסיס לשילוב ולבנייה, בכל תחום

הטקס סביב הטנא, שבו מובאת ראשית פרי האדמה - מציב בפנינו הצטלבות של תהליכי עומק, המייחדים את המעמד. זה לא רק הפרי, זו רוח העם