סמלים בתנ"ך - מקרא בפשט הניגודים


מבוא.
פרקי התנ"ך שזורים בסמלים רבים. בהתאם להבנה של דרך הסמל - הסמלים אוצרים בתוכם משמעויות, הנושאות ומובילות את המסרים שבפרק.
כלומר: הסמלים אינם תוספת ספרותית-קישוטית בלבד, למטרה של המחשה העשרה והדגשה. הסמלים באים לנעוץ יתד - ולסמן - היכן וכיצד ניתן להתעכב ולהעמיק, בכדי לגלות את המסרים המשוקעים במלים וביניהן - מחדש. המלים והפסוקים כבר מוכרים וידועים, והנטיה היא להבינם כמצוות אנשים מלומדה - דרך החשיבה השכלית. הסיכוי שהדברים יגעו בי לעומק, ויניעו אותי לפעולה - טמונה בעיקר בדרך הסמל. הסמל צופן מורכבות וסוד, שפתו מדברת אל מכלול כוחות הנפש של האדם, וביכולתו להעשיר את תובנות החיים שאספנו במשעולי החיים. דרך הסמלים מתחדשת החיוניות של הנושאים המדוברים.
מיקוד העיון בתנ"ך דרך סמליו - מעשיר ומעמיק את הבנת המסרים שבו.
"צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה". 'צדיק' הוא מושג יסוד בפרקי תהלים, ועל ידי מושג זה מובעים רעיונות ערכיים ומוסריים. אך מהו, או מיהו, 'צדיק' ? במקום הסבר או הגדרה - המושג מוצג ע"י סמלים: עצי התמר והארז, שתמונתם החזותית מרשימה. המסר של הבנת מושג הצדיק מחודד יותר, ע"י המושג הניגודי לו - הרשע, שגם הוא מוצג ע"י סמל. מספר פסוקים קודם לכן בפרק אנו מוצאים - "בפרוח רשעים כמו עשב". העצים המרשימים, ומולם העשב הנתון למרמס, מקפלים בצורה חיונית את שני המושגים, באופן מדויק הרבה יותר מהסברים מלומדים.
עצם העמדת ניגודים אלו אחד לעומת האחר מציב מיניה וביה שאלה ואתגר מול כל אדם: היכן אתה עומד?
וכשמעורר אדם אל מול השאלה הרי שמוצב מולו גם תהליך, תהליך של התפתחות והעצמה, ממורד העשב למעלה העץ. 
עיון ממוקד בסמלי הפרק מאפשר הבנה מעמיקה יותר של מסריו. בכל מקרה - דרך זו מהווה התחדשות מרעננת של העיון בתנ"ך. בחוגי תנ"ך היא בהחלט הביאה ערך מוסף. מידי פעם אף הובא תמצות חזותי, המהווה נדבך נוסף בהבנה.