הספר


מה מחדֵש לנו העורב של סיפור המבול? ומה הקו המקשר לשורה הארוכה של המצבים הבנאליים, אותם מציב המקרא בפנינו: אפרוריות הענן, כנף הבגד השולית, ימי השגרה הרגילים? - מול כל אלה מוצבים-שלובים גם ניגודם, כאתגר להתפתחות. זהו החידוש, עליו עומד הספר "דרך הניגודים בפשט המקרא". 

הצבת הניגודים המקראית שונה במהותה מהניגודים הסימטריים-מילוניים-לוגיים המורגלים בחשיבתנו. במקרא, באופן שיטתי וגורף – מתוך מתח הניגודים משורטט תהליך, נבנית תנועה של התפתחות, כאתגר. העורב מהווה הקדמה ליונה; לתוך הענן - ניתנת הקשת; לכנף הבגד נקשר פתיל תכלת; על רקע מלאכת ימי השבוע השגרתיים יש ייחוד ליום השביעי; גם 'שבת הארץ', השמיטה, מקבלת ערך מוסף עבור האדם - מתוך שש שנות העבודה המקדימות אותה. 

מתח הניגודים הוא אבן פינה, מסד, להעברת המסר המקראי ולקליטתו. אולי זו הסיבה שהמלח הטקסי ניצב גם היום על שולחננו, המלח הוא אב-טיפוס של הכלת ניגודים: הוא קשור למלחה, לחורבן, ובה בעת משמש כלי להפקת ריח ניחוח. המלח מזכיר לנו כל העת כי הכיוון, המגמה – תלויים בנו. המקרא, באמצעות הניגודים שהוא מציב, יוצק תודעה ואתגר של התפתחות. 

"דרך הניגודים בפשט המקרא" מאת מאיר חרמון בהוצאת "ספרי ניב", הוא ספר עיון מרתק ומעניין.

כלי העיון השיטתי המוצג בספר מאפשר מבט מפתיע ומחַדֵש במקרא. הספר פורש את הקווים המנחים של הגישה ומדגים את פוריות העיון והחידוש שבו בפרשיות מקראיות מוכרות. מסתבר כי המקרא מציב שאלה קיומית מרכזית: כיצד מתמודדים, בפועל, עם מתח הניגודים שבקיום? קריאה מדוקדקת בפשט הכתוב מציעה לנו מבט רענן. לא רק כתובנות רעיוניות, אלא אף התיחסות קונקרטית למצב המחלוקת בעולם. אין ספק, הספר מעורר למחשבה.

המלצות:

מאיר יקר,
תודה מקרב לב על ספרך דרך הניגודים בפשט המקרא, ששלחת אלי.
אני עדיין קורא בו – חלק ברצף, חלק בדילוגים – נהנה ומתפעל: היצירתיות; הדמיון; הסקרנות; היכולת לקשור בין מושגים רחוקים, שלכאורה אין קשר ביניהם; המחקר היסודי, שאינו מניח רעיון מבלי להפכו; ובעיקר, הגישה ההומנית המבוססת על שיח מתמיד ומכילה את "אלה ואלה", את "דרך האמצע" וכל דרך אחרת של חיבור וקישור.
אני רואה בגישתך גישת חינוך אידיאלית. בעצם בחירת המחקר – דרך הניגודים – קלעת אל תביעת החיים הגדולה מכולן; בעצם קיום האדם, בעצם האקזיסטנציה שלו ובאופן הכרעותיו בין ועם ניגודים, ובקיום החברה, שעל פי הגדרה היא רבת ניגודים, ואצלנו עוד החריפו.

מלוא ההערכה!
באיחולי הצלחה ובברכה! 

פרופ' ישעיהו תדמור יו"ר "התנועה להעצמת הרוח בחינוך"