הקשר בין 'ייסורים' ל-'לקיחת מוסר'

מוסר - ייסורים - ואיסורים.

דוגמה לתובנה על החיים, הנפרשת מתוך מעקב במקרא אחר הופעותיו של מושג.
מתודה זו, של התבוננות לא רק במושג כשלעצמו, אלא במערכת הנוצרת מתוך סיכום הופעותיו של המושג - פוריה ביותר. המתודה קשורה ל'דרך הסמל', שכן המעבר ממושג אל מערכת הופעותיו מקבילה למעבר משכלתנות אל מעבר לה.
וכאן: השאלה העיונית בדבר הקשר בין 'מוסר' (במקרא הכוונה תמיד היא 'לקחת מוסר') לבין מושג קרוב, מאותו השורש - 'יסורים' - מפתיעה במימצאיה. ממצב של חקר עיוני נוצרת תפנית לכיוון של תובנה עמוקה על חיינו.
מקורות: על הקשר בין מוסר וייסורים.

מוסר.
1.דברים יא,ב. וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אֱל' את גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרעוֹ הַנְּטוּיָה.ז. כִּי עֵינֵיכֶם הָראות אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדול אֲשֶׁר עָשָׂה:
2. משלי א,א. מִשְׁלֵי שְׁלמה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ב. לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה:
3. הושע ז,טו. וַאֲנִי יִסַּרְתִּי חִזַּקְתִּי זְרוֹעֹתָם וְאֵלַי יְחַשְּׁבוּ רָע:
4. איוב ד,ג. הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק:
5. תהלים צד,יב. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ:
6. ירמיהו לב,לג. יִּפְנוּ אֵלַי ערֶף וְלא פָנִים וְלַמֵּד אותָם הַשְׁכֵּם וְלַמֵּד וְאֵינָם שׁומְעִים לָקַחַת מוּסָר.
7. יחזקאל ה,יד. וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר: טו. וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי:
8. ירמיהו ב, יט. תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ וּדְעִי וּרְאִי כִּי רַע וָמָר עָזְבֵךְ אֶת ה' אֱלֹהָיִךְ וְלא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת: כ. כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרותַיִךְ וַתּאמְרִי לא אֶעֱבוֹר כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבוהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה: כא. וְאָנכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה.
9. ל. לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לא לָקָחוּ אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית:
10. משלי יג,יד. תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמּקְשֵׁי מָוֶת: כד. חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר:
11. משלי כד,ל. עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב: לא. וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קמְּשׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה: לב. וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר:
12. דברים ד, לו. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
13. תהל ב,ט. תְּרעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם: י. וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שׁפְטֵי אָרֶץ:
יסורים.
14. ויקרא כו, יח. וְאִם עַד אֵלֶּה לא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטּאתֵיכֶם:
15. דברים ח,ה. וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ:
16. דברים כא,יח. כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אותוֹ וְלא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם:
17. ירמיהו י,כד. יַסְּרֵנִי ה' אַךְ בְּמִשְׁפָּט אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִטֵנִי:
18. תהלים ו,ב. ה' אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי:
20. ירמיהו לא,יז. שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר כְּעֵגֶל לא לֻמָּד הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהָי:

סיכום:
הניסיון לערוך סדר ומיון בין השימוש המקראי במונח 'ייסורים' לבין השימוש במונח 'לקחת מוסר' - אינו אפשרי.
כלומר, המונח 'ייסורים' הוא למעשה אמצעי, שלב לימודי, להביא למצב של הבנה. ולכן, אפשר לשמוח בייסורים (מקור מס' 5), מכיוון שמציאותם מעידה למעשה על מצב של התקרבות ולימוד.
מקורות 3 ו-4 אף מציבים משוואה: ייסורים=חיזוק.
וכשהולכים צעד קדימה עם חקירה זו הרי שמגיעים לתובנה, כי מציאותם של ייסורים משרתת מטרה ברורה, שהיא - לימוד ותיקון.
ותובנת המשך: רצוי, אם כן, שהמידה של הייסורים לא תגדל, כלומר - לתקן מיד כשמבחינים בתחילתם של ייסורים, כדי להימנע מהמשכם.
חז"ל מעצימים הבנה זו בהגדרתם 'ייסורים' אפילו כמצב של חיפוש 3 מעות בכיס - אך מעלים מהכיס רק 2. כלומר, כל מצב שאין בו הרמוניה.
והרי לכם - מבט אופטימי ביותר על החיים !