דרך הסמל

    

דרך הסמל
דף הבית >> יישומים >> חינוך וחברה
מעשה החינוך - מהו?
 - מכוון רחוק, מכוון גבוה, מנסה להתגבר על משוכות המציאות, המושכות כלפי מטה. המציאות משמרת, ואף מגבירה - בעיקר את המקובל, המורגל והשטחי. החינוך מלמד להכיר מציאות זו, להבין את חוקיה - ולכוון אל מעבר לה. לאפשר מצוינות, יצירתיות, עצמאיות, הנהגה. לטפח סקרנות ושאיפות, לא להכנע לעדריות.

והרי זה בדיוק תיאור דרך הסמל.
הסמל בא לעורר ולערער על מקובעות הקיים, להציע כיוון נעלה יותר.

מכאן, שעיון במורכבות דרך הסמל - מעשירה ומעמיקה את ההבנה של תהליך החינוך, ובכך גם מחזקת אותו.הערך המוסף של הפניה לדרך הסמל נעוץ בכך, כי העיון נעשה בשדה אוביקטיבי, פתוח ונגיש לכל. התובנות של עיון זה מתחברות באופן ישיר ובלתי אמצעי ללבו ולהבנתו של המחנך. עיסוק ישיר יותר, בנושאי חינוך ממוקדים - עשוי להיתקל בהתנגדות פנימית, הנעוצה בסיבות ובנסיבות כאלו ואחרות - ולא להשיג את מטרתו.
 
   

תחומי השקה והעשרה:

חיבור לרגש, לחוויה, ולא רק לידע ולשכל. (ע"ע).מציאת הדרך לחיבור בין כיוונים שונים, ואף מנוגדים. (ע"ע). ללא העדפה וללא הסחפות לצד זה או אחר כמו הסמל, המתחדש בקביעות, במהלכים של ספיראלה - מעשה החינוך הוא תהליך, המקדם בעקביות, צעד אחרי צעד. בניה על הקיים, והתקדמות אל החדש.


דיאלוג בין קבוצות
כשאומרים 'דיאלוג' מורגש מיד מתח. מדוע ?
בדיאלוג יש שני צדדים, וכל צד מגיע עם הנחת-יסוד כי הוא הצד ה'נכון', הטוב יותר. מובן מאליו, אחרת מקומו היה ב'צד השני'. הוא מגיע לדיאלוג, הוא 'מוכן' לדבר, אפילו רואה את הצורך בכך. אך תחושת הבסיס תישאר - אנחנו נעלים יותר. שלא לדבר על מצבים, בהם צד אחד אכן עדיף - בממון, בידע, בשליטה.מבט מתוך דרך הסמל - מאפשר לנטרל מצב בסיסי זה. הסמל במהותו בנוי על זוגות של ניגודים (ראו שם). אבל, בניגוד למציאות האנושית - לצדדים השונים של הסמל אין עדיפות זה על זה. היופי הוא בכך, שבמבט ראשון, בדעות המוקדמות שלנו, אנו מגיעים עם ההבנה הרגילה שלנו, שבה יש עדיפות לאחד מהצדדים. גבוה, צעיר, לבן, צפון - כולם נראים לנו עדיפים על היפוכם. אך, מתוך עיון מעמיק יותר במשמעויות הסמלים - אנו נוכחים בהדרגה באיזון ההרמוני שבין צדדי הניגודיות. ומתוך כך נוכחים גם בהרמוניה המשלימה שבין הצדדים, הלוקחים צד בדיאלוג.

התהליך יכול להישען על עיון סדנאי בשני יצורים : הנשר והנחש. איזו שאלה, לוחש לנו קול פנימי, קדמון, הנשר נעלה לאין שיעור מהנחש. אך, האמנם ? - הנשר משמש גם כדימוי לעוצמה הרסנית ומפחידה. והנחש ? - הרי הוא סמל לחוכמה, התחדשות וריפוי !   כך שכניסה לעובי הקורה של משמעויות הסמלים מביאה להבנה כי היצורים פשוט שונים, בלי תיוג של טוב ורע. והבנה זו מחלחלת אל תוך תפיסתנו את הדיאלוג. ואז ניתן להתחיל בדיאלוג אמיתי.

יותר מכך. לא זו בלבד שלכל 'צד' יש איכויות משלו, שאינן נופלות מאלו של ה'צד האחר' - אלא שהסמלים מובילים אותנו לראות, כי ה'צד השני' מעשיר ומשלים אותנו ! 
ניקח לדוגמא את הצמד אור וחושך. אמנם אומר לנו קוהלת כי יש יתרון לאור על החושך, בהקבלה ליתרון החכמה על הסכלות. אך - האם לאור יש יתרון מוחלט? ללא שעות חושך, המביאות רגיעה ומנוחה, העשיה בשעות האור תיפגם. ויבוא 'משל המערה' של אפלטון ויעשיר הבנה זו. לעתים האור חזק מידי, והכל נעשה מטושטש. יש צורך בחושך - בכדי להעצים את הקליטה באור.
אף האהבה, היסוד המניע את המשכיות העולם - ערשה בחשכה.

הסמלים מביאים אותנו להבין באופן מוחשי, כי היסוד האמיתי במציאות הוא גם וגם. לא או - או.


ארכיטקטורה

הכניסה למבני מימסד, לארמונות המלך, להיכלי פאר - עוברת לרוב בגרמי מדרגות רחבים. למה ? הרי יש כאן בזבוז משאבים ומקום ?

אלא שהכוונה להשיג את האפקט הרצוי: ליצור רושם, ואפילו פיק ברכיים, עוד לפני הכניסה. ואם במעלה המדרגות עומדים זקיפים - בכלל הלך עלינו, החגבים.

הבא לביקור בבית המשפט העליון החדש, יוזמן להצטרף לסיור מודרך, שבו יציגו בפניו את סמליותו של המבנה : ישן מול חדש, אור מול צל, מקודש מול חילוני, עממי מול מהודר, גולמי מול מעובד. וכל זאת בתכנון ובהשקעה של מיליונים. לשם מה ?  - לשם המסר הערכי, לשם החדרת הרעיון, כי בית המשפט מאחד את כל הניגודים האלו כאחד.

כעת, כאזרחים, לא רק כמבקרים במוזיאון, זכותנו לשאול - האם אמנם הרעיון המיוצג בארכיטקטורה של המבנה - אכן בא לידי ביטוי בפועל, גם במקרה הפרטי שלנו ?  האם אכן, אני, האדם הפשוט, זוכה בדין צדק, כמו בעל הממון, המוקף בעורכי דין יקרים ? 

הבעיה היא, כי ההדר והפאר של הארכיטקטורה - משאירים אותנו פעורי פה, במצב שלא מעלה כלל על דעתו - לשאול.

פירסום

עולם הפירסום, הקידום ויחסי הציבור מגלגל הון עתק, ומניע את קיומנו הצרכני. עולם זה בנוי על הבנת כח הסמל, והוא משכלל ללא הרף את יכולת השפעתו עלינו. במלים, בתמונות, בביטויים וברמיזות. האם יש בידינו כלים לעמוד מול כוחות אלו ?  - להבחין ברגע האמת כיצד אנחנו מופעלים ?   -  ספק רב.

כוונת השאלה אינה כדיון תיאורטי, כי ההשלכות של הדברים נוגעות ממש לכל פרטי קיומנו. האישי, והחברתי.

תקשורת

אמצעי התקשורת - טלוויזיה ורדיו, ספרים ועתונות - יש בהם עוצמה כובשת. הם נוחתים עלינו מבחוץ, מלמעלה, עם ניחוח ייחודי ומתנשא מעלינו, הפשוטים, שאין בידינו ל'החזיר באותה מטבע', ואין לנו דרך להתגונן.
הכל טוב ויפה, כשמניעי המפרסמים הגונים, חדורי ערכים ותחושת שליחות. אך כשלא? כשכח התקשורת מנוצל בציניות?  זכור לכולנו המקרה, כשפרס פוליצר הוענק לעיתונאי שפיברק סיפור. אולי 'עובדות' בתכניות חקר - הן מוזמנות ומגמתיות? הנזקים הנגרמים, שלאחר מעשה אין כבר מה לתקן - נגרמים כל הזמן.
איך ניתן לשמור על טוהר הנשק של התקשורת?

מימסד ושלטון

בקניותנו בסופר ברור לכולנו כי אנו מושפעים מכוחו של הסמל והמותג. אך האם נתנו ליבנו לכך, כי המלכנו על עצמנו את מנהיגינו, כתוצאה של אותם כוחות ?

 


צור קשר
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


.
.

הערות והארות יתקבלו בשמחה. לפרטים: מאיר חרמון, 050-7600904   |    מייל: meirh77@zahav.net.il    |    אתר : SymbolPath.co.il                      
לייבסיטי - בניית אתרים